#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. שרגא דמשחא ודנפטא האם מותר לטלטלם ומדוע?	"רב יהודה אמר של שמן מותר, ושל נפט אסור שמאוס, רבה ורב יוסף התירו גם בשל נפט, ואף שהוא מאוס כיון שניתן לכסות בו מנא אינו מוקצה. [דוקא בדבר שיש לו תורת כלי וכגון שירים נזמים וטבעות מועיל שראוי לכסות בו מנא, אבל צרורות שבחצר לא יועיל מה שראוי לכסות בהם מנא.]<p dir=""rtl"">(רש&quot;י ביאר הסוגיא כר&quot;ש ובכל זאת לרב יהודה אסור בנפט שאינו ראוי למלאכתו, תוס' ביארו שעסקינן בנר של מתכת שלא הדליקו בו באותו שבת ולכן בשמן גם ר' יהודה מתיר, ובשל נפט לרב יהודה, גם לר&quot;ש אסור דמאיס טפי, ולרבה ורב יוסף מותר שאינו מאוס בעצם אלא מפני הריח, ולכן ראוי לכסות מנא ואינו מוקצה כנ&quot;ל.) </p>"	שבת מו.		שלישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו: א מה ההבדל בין שמן שבנר, [אשה שנדרה והפר לה בעלה, נדר שהותר ע&quot;פ ג'], שר&quot;ש סובר שאין בזה מוקצה, לבין בכור שאין מומו ניכר מבעוד יום שאוסר ר&quot;ש?	בנר אדם יושב ומצפה אימתי יכבה, בבכור מקצה דעתו ממנו שאומר מי אמר שיפול מום, ואם יפול מי אמר שיהיה קבוע, ואם קבוע מי אמר שיזדקק לי חכם. אבל בנדר של אשה והתיר בעלה אין זה מוקצה שנודרת על דעת בעלה, וכל נדר שהותר בשבת אין זה מוקצה שדי בג' הדיוטות וזה קל למצא, אבל בבכור שצריך חכם מי יאמר שיזדקק.	שבת מו:		שלישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו: ב רמי ליה אביי לרב יוסף למה לר&quot;ש אין לטלטל נר דולק בשבת הרי ס&quot;ל דבר שאין מתכוין מותר?	"בתחילה אמר שר&quot;ש התיר דבר שאין מתכוין רק בדבר שאם היה מתכוין היה איסור דרבנן, אבל במקום איסור דאורייתא אוסר באינו מתכוין.<p dir=""rtl"">רבה דחה שהרי בכלאים התיר אף בדאורייתא, ולכן ביאר שכאן זה מטעם אחר שנר שמן ופתילה הוי בסיס לדבר האסור.</p>"	שבת מו:		שלישי
